מקצוע הרפואה הוטרינרית במהותו עוסק בקשר שבין אנשים לבעלי חיים. תפקידו העיקרי של הרופא הווטרינרי הינו למנוע העברת מחלות מבעלי חיים לבני אדם.

וטרינרים העוסקים בפרקטיקה פרטית של חיות מחמד ביתיות, מבצעים הלכה למעשה תפקיד קהילתי. אנו נמצאים בקשר אישי יומיומי ותקופתי עם חיות מחמד ובעליהן, ומהווים חלק מחיי המשפחה המודרנית.

לפיכך, כאנשי מקצוע המעורים בחיי הקהילה, בתוך עמנו אנו יושבים, וקשובים לרחשי הלב של הציבור בנושאים השונים.

גם אני, כיליד הארץ הזו, בה חונכתי כל חיי, בה רכשתי מקצוע, ובה אני מגדל את ארבעת ילדיי, לא יכול להישאר אדיש למאורעות המתרחשים סביבנו, ומשפיעים ישירות על חיינו וחיי הסובבים אותנו.

לפני כעשור, בעקבות אסון המכבייה, בה קיפחו את חייהם ספורטאים אשר נפלו למי הירקון המזוהמים , הוקמה מפלגת הירוקים הישראלית.

עם הקמתה הצטרפתי לפעילים, ועזרתי ככל יכולתי בעיצוב מצעה ומשנתה החברתית.

בכל התקופה הזו, ניסתה מפלגת הירוקים להתמודד בבחירות הכלליות ובאלה המוניציפאליות.

בפעם הקודמת, חסרו פחות מאלפיים קולות להכניס את הירוקים לכנסת. בתל אביב זכתה המפלגה בייצוג נאה של 4 חברי מועצה, ובמינוי של פאר ויסנר, מקים המפלגה כסגן ראש העירייה.

לפני כשנה, הוחלט בהנהלת המפלגה להיכנס ציבורית ולפעול ברשויות המקומיות בבחירות הבאות אלינו לטובה בנובמבר 2008.

לפיכך פנו אליי ראשי המפלגה, וביקשו ממני להקים את הסניף ברמת גן, לעמוד בראשו, ולרוץ מטעם רשימת הירוקים לראשות העיר ולמועצת העיר.

אודה על האמת, לא שקלתי באותה עת כניסה לחיים הפוליטיים. העיסוק בקליניקה הוטרינרית שלי ובהוראה מילא את כל עיתותיי.

אולם מצד שני, לא יכולתי להיות אדיש למתרחש סביבי. נמאס לי כבר משיחות הסלון, בהם כולם מקטרים על מצבנו העגום, ובסופו של דבר איש לא עושה דבר בכדי לשנות את מציאות חיינו לטובה.

בשנים האחרונות אנו עדים לתופעה הולכת ומתפשטת של אדישות בקרב ציבור המצביעים במדינת ישראל.

נדמה שלאנשים לא איכפת מי ינהל את חיינו הציבוריים,כיוון שמעשי המפלגות והיצע המנהיגים העומדים בראשן , הכניסו את הציבור למצב של ייאוש שקט ופסיבי, מתוך אמונה שאף אחד לא יכול לשנות דבר, וכי נדונו כולנו להיות מונהגים ע"י חדלי אישים ומעש.

המנהיגים הנוכחיים של שלושת המפלגות הגדולות בישראל , מימין במרכז ובשמאל, הוכיחו קבל עם ועולם כי אינם ראויים להנהיג את העם, ולהוביל את מדינת ישראל בבטחה בניסיונות שעוד נכונו לה בעתיד.

מסיבות רבות ומגוונות, הגענו למצב של "עם לבדד ישכון" , עם תחושה של אומה במצור במרחב עוין, מעין נטע זר בחברה הגלובאלית, כאשר כמעט כל פעולה בה ישראל נוקטת , נתקלת בחומה בצורה של חוסר הבנה, אי קבלה, ותעוב.

אלא שישראל אינה לוויין של כדור הארץ, היא נטועה עמוק במרחב המזרח התיכון, גבה במזרח ופניה למערב, ואם נרצה או לא נרצה, אנו חלק מהתרבות והגיאוגרפיה הגלובאלית, ומעשינו ומחדלנו כאן משפיעים לא רק עלינו כפרטים וכאומה, אלה על העולם כולו.

אזרח מעורב ואכפתי, שאינו אדיש לגורלו, צריך להיות מודע לעובדה כי חייו מנוהלים בשלושה מישורים לפחות:העולמי, הארצי והמקומי.

הציבור משוכנע כבר כי הפוליטיקאים כיום בציבוריות הישראלית אינם מסוגלים לגרום לשיפור באורחות חיינו.

אין הם מסוגלים עוד לדאוג לחינוך ילדינו, לבריאותנו, למערכת תחבורה נאותה, למניעת וביעור הפשיעה הגוברת, והם אף פוגעים בברוטאליות בקרנות הפנסיה שלנו וכך בעתידנו.

ממשלות ישראל לדורותיהן פגעו אנושות באיכות החיים ובסביבה של כל אחד ואחת מאיתנו.

אנו נושמים אוויר מזוהם, הנהרות והנחלים מצומקים ודלוחים. חיות הבר והצמחייה הטבעית מתדלדלות ונעלמות מן הנוף, האדמה מלאה מתכות כבדות, ומי התהום בלתי ניתנים לשתייה ישירות מהברז.

הציונות נלחמת מזה מאה שנה ויותר על מקומנו כאן על פיסת האדמה הזו, כתם זניח על מפת העולם, שאפילו אין בו מקום לכתוב את השם "ישראל" בתוכו.

חונכנו משחר ילדותנו להאמין כי זו מולדתנו וערש עמנו , אולם במו ידינו אנו הורסים אותה, ולא מאפשרים לחיות בה באופן הבסיסי ביותר של הזכות לחיים בריאים, נוחים ובעלי משמעות.

מה הטעם להקריב את חייהם של טובי בנינו במלחמות על טריטוריה, אם בסופו של יום לא נוכל להתקיים, פשוטו כמשמעו, בטריטוריה זו?

התחושה האישית של כל אזרח במדינת ישראל, שאין לנו על מי לסמוך, וכי אנו מונהגים ע"י פוליטיקאים מושחתים וחסרי יכולת, מסתברת להוותנו כתחושת בטן נכונה.

אינסטינקטיבית אנו חשים כי להלכה ולמעשה , אנו האזרחים מופקרים לגורלנו,  הממשלה לא מושלת , ואת תפקידיה המסורתיים, בייחוד החברתיים, היא מעבירה לעמותות שונות.

אף לא אחת משלושת המפלגות הגדולות בישראל העלתה את נושא איכות הסביבה כנושא ראשי במצעה.

מנהיגי שלושת המפלגות הגדולות, ומפלגות הלוויין שלהן משוכנעים שציבור הבוחרים אדיש לנושאים אלו.

נושאים קרדינאליים כגון חינוך ירוק, שמירה על הטבע, ומחזור נראים בעיניהם כבלבול מוח של מחבקי עצים הזויים למיניהם. הציבור בישראל חייב להתעורר ולהבין שניתן לחיות כאן אחרת.

בעקבות כל הנכתב לעיל הגעתי למסקנה האישית כי מרגע שהתבקשתי, עלי להיענות לדין התנועה, ולהוכיח לציבור כי יש אלטרנטיבה לאדישות ולרפיון והיא להצביע למפלגת הירוקים.

אני מאמין בכל ליבי כי במצע הירוקים יש תשובות ברמה המקומית וברמה הארצית. מדיניות ירוקה בישראל תשפיע על איכות החיים בסביבתו המיידית של כל אזרח בפרט, ושל הציבור במדינת ישראל בכלל.

עדיין לא מאוחר מדי, ניתן בכוחות משותפים לרפא את חוליי החברה , הכלכלה והסביבה בישראל.

אנו עדים לאחרונה להתעוררות ולהתעניינות תקשורתית בכל מה שקשור למחשבה ואורח חיים ירוק.

יותר ויותר ידוענים מצרפים את קולם למען חיים ירוקים יותר. בתל אביב אורנה בנאי נכנסה לפעילות בירוקים, וברמת גן למשל, חני נחמיאס הצטרפה לפעילות רשימת הירוקים המקומית בראשותי, והיא מתמודדת מטעמנו על מקום במועצת העיר.

אני מקווה שעוד אנשים טובים ישכילו לתת ממרצם ופועלם למען שיפור החיים כאן בישראל, וייקחו דוגמה מאלה שכבר הפשילו שרוולים והצטרפו לפעילות הפוליטית.

אני סבור כי ניתן כיום באמצעות הכלים הדמוקרטיים העומדים לרשותנו, להחליף את שלושת המפלגות הגדולות שכשלו, באג'נדה ירוקה ורלבנטית לחיי כולנו כפרטים וכאומה.

באופן פרדוכסאלי למדי, על אף מצבנו הביטחוני הקשה, הכלכלה הישראלית יציבה למדי.

אלא שהון רב מידי מרוכז בידי אנשים מעטים מידי, כאשר מעמד הביניים הרחב כורע תחת עומס מיסים לא סביר, ונושא על גבו גם את השכבות הסוציו-אקונומיות החלשות במדינה, בעוד נדמה כאילו העשירים באמת נושאים רק במס שפתיים , נהנים מכל טוב הארץ ומשמניה, ומגדילים את הניכור ביניהם לשאר האוכלוסייה.

מדיניות ירוקה אמורה לתקן עוולות אלה, בין אם הן אמיתיות או מדומות.

יש לעודד את המגזר היצרני לעבור לשימוש באנרגיות חלופיות ולא מזהמות. להקל במיסוי את המפעלים הנקיים, ולקנוס קשות את התעשיינים המזהמים באופן כזה שייאלצו לשנות את דרכיהם או לסגור את מפעליהם המזיקים.

מיסוי נאות והוגן, רגולאציה חברתית וסביבתית מודרנית, יאפשרו לכוחות פוליטיים חדשים ורעננים לצבור יותר כוח ברשויות המקומיות ובכנסת ישראל, וכך להעמיק לחדור לשכלם ולליבם של המוני בית ישראל, ולבנות כאן אומה שכולנו נוכל להתגאות בה, דוגמת מופת ומודל לחיקוי לאומות אחרות בעולם.

במקורותינו כתוב כי לנו ניתנה ארץ זו למשמרת עולם, לחיות ולעבוד ולאהוב בה , לגדל את ילדינו ונכדינו בבטחה ובשלום.

יש לנו ארץ עם פוטנציאל גדול מאד, גשר בין שלוש יבשות, שטופת שמש וים, עם משאב אנושי נדיר של שכל יהודי וישראלי, ועם מקורות אנרגיה חלופיים לא מזהמים של אור ורוח ומים, שילוב נכון של כל אלה עם אג'נדה ירוקה והפניית משאבים נאותים, יהפכו את מדינת ישראל לארץ שכדאי מאד לחיות בה.

אני סמוך ובטוח כי הצבעה למפלגת הירוקים ברשויות המקומיות בשנת 2008 תשפיע באפן ישיר וממוקד על איכות החיים של כל אחד מאיתנו.

די לנו בשלטון מסואב של אינטרסנטים תאבי בצע, המוכנים להקים מפלצות רבי קומות ומשרדים, בלי להתחשב בכושר הנשיאה המדולדל של השטח , ומבלי לפתח תשתיות מתאימות במקביל.

אנו רוצים מנהיגות אשר תדאג לשפר את איכות החיים, תדאג לשפר את החינוך, תדאג לאוכלוסיות החלשות שבקרבנו ותדאג לעתידנו .

ובאופן אישי יותר, אם להתייחס לראשית דבריי, כרופא וטרינר אשר ניכנס לפעילות הפוליטית, אדאג לקדם מאד את הקשר בין בעלי החיים לאנשים בתחום סמכותי.

אני סבור כי יש להקים כלביות עירוניות מודרניות ומרווחות, עלינו לפתח מרפאות וחדרי ניתוח משוכללים למניעת התרבות בעלי חיים משוטטים.

יש להקים במסגרת השטחים הירוקים גינות כלבים לרווחת התושבים הולכי שתיים והולכי על ארבע. יש לדאוג להקטנת מחירי אגרת הכלבת, ולדאוג במקביל לכך שכל בעלי החיים בעיר יחוסנו, גם של תושבים שידם אינה משגת את מחיר החיסון.

אני סבור שבכל כיתה צריכים להיות 25 תלמידים מכסימום, וכי בכל בית ספר צריכה לפעול מגמה של טבע ואיכות חיים וסביבה, עם פינת חי לימודית-טיפולית בצידה.

לימודי הרפואה, הווטרינריה והסביבה צריכים להוות חלק אינטגראלי מתוכנית הלימודים הכללית, כולל הכנסת לימודים אלה לבחינות הבגרות.

לסיכום, אני סבור שאנשי מקצוע רבים, רופאים, עורכי דין, מהנדסים וכד', שעשו חיל בחייהם הפרטיים , צריכים להיכנס לחיים הפוליטיים , בכדי לרענן את השורות, להזרים דם חדש בוורידי הציבוריות הישראלית, ולקדם את רווחת תושבי מדינת ישראל.